סרי לנקה = אחד היעדים הכי טובים לצליאקים. האוכל המקומי מבוסס על אורז וקוקוס — בסיסית ללא גלוטן. הופרים, סטרינג הופרים, פיטו, קורוקאן, ואפילו רוב הקינוחים — נטולי גלוטן. הזהרו רק מ-קוטו (מיץ סאמוסה), פיטה מקומית ונודלס. סרי לנקה: 95% מזון עמיד לצליאק. הרבה יותר קל מהודו הצפונית או מסין.
סרי לנקה = אחד היעדים הכי טובים לצליאקים. האוכל המקומי מבוסס על אורז וקוקוס — בסיסית ללא גלוטן. הופרים, סטרינג הופרים, פיטו, קורוקאן, ואפילו רוב הקינוחים — נטולי גלוטן.
האוכל הבטוח — 90% מהמקומי
רייס אנד קארי (Rice & Curry): אורז לבן + 3-8 קארי צמחוני/בשרי. בסיסית ללא גלוטן. הכל בסרי לנקה מכיל את זה. תוודאו: לא רוטב סויה (מכיל חיטה).
הופר (Hopper): קערת בצק אורז-קוקוס עם ביצה במרכז. ללא גלוטן. הכי סרי-לנקי — לא לפספס.
סטרינג הופר (String Hopper): חוטי בצק אורז. ללא גלוטן. אכילים עם קארי או קוקוס.
פיטו: קמח אורז עם קוקוס בצנצנת במבוק. ללא גלוטן.
קורוקאן (Kola Kanda): דיסה של קמח דוחן. ללא גלוטן. ברוב ארוחות הבוקר.
אוכל דרום-הודי (דוסה, אידלי, ואדה): ללא גלוטן. יש בקולומבו ו-ג'אפנה בשפע.
מה לא לאכול — האוכל המסוכן
קוטו (Kottu): פיטה סרי-לנקית מקוצצת עם ירקות ובשר. מכיל גלוטן! נחשב לאוכל לאומי בסרי לנקה — מפתה אבל חלוט.
רוטב סויה בסרי לנקה: מכיל חיטה. הרבה קארי סיני בסרי לנקה משתמש. תשאלו לפני.
נודלס סינית ותאילנדית: ברוב המסעדות. מכילות גלוטן.
לחם מקומי (Malu Paan): מלוא בגלוטן. הרבה חנויות קטנות מוכרות — הימנעו.
ביסקוויטים אמריקאיים (חבילות מיובאות): מזון של מטיילים — לרוב עם גלוטן. תבדקו תווית.
איך לתקשר במסעדה
ביטוי חיוני בסינהאלית: "Guluten neti, Kadala pittu hari da?" = "בלי גלוטן. קמח חומצה בסדר?"
כרטיס תרגום (הדפיסו לפני הנסיעה): "אני חולה בצליאק. אני לא יכול לאכול חיטה, שעורה, שיפון. בבקשה, אין קמח חיטה, לחם, פסטה, נודלס. אורז, קוקוס וקמח אורז בסדר." בסינהאלית + טמילית + אנגלית.
בעונה של תיירים: רוב המלצרים בקולומבו וגאלה מבינים "gluten-free" באנגלית. תגידו לפני שמזמינים.
מסעדות ידידותיות לצליאקים
The Gallery Cafe (קולומבו): תפריט מסומן ל-GF. שף מבין. $15-25 לארוחה.
Ministry of Crab (קולומבו): אוכל ים ללא גלוטן — קפוץ ראשי. $30-50 לארוחה.
Nuga Gama (Cinnamon Grand, קולומבו): אוכל סרי-לנקי מסורתי, כל התפריט GF (אלא אם מבקשים אחרת). $15-25.
Cafe Chill Ella (אלה): הבעלים מודעים לצליאק. תפריט GF ברור. $8-15.
מסעדות מקומיות מלוו: תגיעו לפני צהריים (11:00), האוכל עוד חם. תראו את המבשל, תזרזו על "only rice, no wheat" — ב-90% מהמקרים בסדר.
שאלות ותשובות
האם מסעדות מבינות מה זה צליאק?
מה עם אוכל רחוב?
האם מלונות ידידותיים?
מה עם הבוקר?
האם קארי סרי לנקי GF?
מה אני צריך להביא מישראל?
האם יש רופאים לצליאק בסרי לנקה?
האם מים GF?
מה כדאי לדעת על האוכל הבטוח?
מה לא לאכול?
איך לתקשר במסעדה?
